דן קורין

דן קורין

דן קורין פרסם עד כה 2 מאמרים באתר.

אבחון פסיכולוגי דידקטי ומה שבינהם

כאשר תלמיד בבית הספר מתקשה בלמידה, והסיבות לכך אינן ידועות, עולה הצורך לאבחן את מקור הקושי. בשלב זה מתלבטים הורים ואנשי מקצוע כאחת איזה אבחון כדאי לערוך לתלמיד. פרק זה נועד להבהיר את מטרות ותכני האבחון הדידקטי והפסיכודידקטי, ולהציב סימנים לפיהם נוכל לדעת באיזה אבחון לבחור.

כאשר תלמיד בבית הספר מתקשה בלמידה, והסיבות לכך אינן ידועות, עולה הצורך לאבחן את מקור הקושי. בשלב זה מתלבטים הורים ואנשי מקצוע כאחת איזה אבחון כדאי לערוך לתלמיד. פרק זה נועד להבהיר את מטרות ותכני האבחון הדידקטי והפסיכודידקטי, ולהציב סימנים לפיהם נוכל לדעת באיזה אבחון לבחור.

מבוא

ראשית נציין את התחום בו מצוי הדיון הנוכחי: אבחון דידקטי ופסיכודידקטי מתמקדים בחיפוש אחר מקורות קושי בלמידה. ישנם סוגי אבחונים נוספים רבים - אבחון התפתחותי, אבחון בשלות לבית הספר, אבחון קשב, אבחון לתחום הרגשי, ועוד, ובהם לא נדון כאן.

מספר מקורות אפשריים לקושי בלמידה בבית הספר:

בעיה כללית בהבנה - אינטליגנציה נמוכה מן הטווח הממוצע- המגבילה את יכולת הלמידה.

לקות למידה
- קושי עקבי, בדרך כלל מולד, באחד או יותר ממרכיבי התפיסה או העיבוד הנדרשים ללמידה: קשב, תפיסה כמותית, הבחנה שמיעתית.. ועוד. בלקות למידה האינטליגנציה תקינה, והתפקוד בתחום הלקוי נמוך משמעותית מרוב תפקודי הלמידה האחרים. קושי רגשי - התלמיד אינו פנוי ללמידה מסיבות רגשיות.

למידה לא מספיקה
- התלמיד לא למד מספיק מסיבות של מוטיבציה או מסיבות אובייקטיביות כמו אשפוז וכדומה.

לקות של מערכת החינוך
- התלמיד נחשף להוראה גרועה או למד בסביבה נמוכה ברמתה. קושי בלמידה כולל בדרך כלל יותר מאשר אחד הגורמים הללו. כך למשל קשה למצוא תלמיד לקוי למידה הלומד שנים במערכת החינוך מבלי שצבר מטענים שליליים וירד במוטיבציה ללמידה.

לאבחון למידה שני יעדים עיקריים: למצוא מהו המשקל היחסי של כל אחד ממקורות הקושי בלמידה, ולהציע תכנית טיפול. חשוב כבר כאן לציין שאבחון טוב אינו מתרכז רק בקשיים, אלא מעלה גם כוחות. האבחון מספק פרופיל של יכולות, ולכן המלצותיו צריכות לכלול חיזוק הכוחות וטיפול בקשיים כאחת.

אבחון דידקטי מול פסיכודידקטי

אבחון דידקטי:

נערך על ידי: מאבחן/נת דידקטית (בדרך כלל מורה להוראה מתקנת במקצועה שעברה קורס אבחון דידקטי). אורכו: בדרך כלל בין 6-4 שעות במספר מפגשים.

כולל:

1. הערכה של היכולת המילולית והצורנית הכללית.
2. התפיסות: מבחני תפיסה חזותית ספציפיים, תפיסה חזותית - מוטורית (העתקת צורות) זיכרון לסוגיו השונים, מבחני סינון לקשב, הבחנה שמיעתית, תפיסה כמותית, רצף, ועוד מבחני תפיסה נוספים לפי התמונה שמתגלה במהלך האבחון.
3. הישגי הלמידה הפורמליים: הערכת טכניקת הקריאה, הבנת הנקרא, מרכיבי הכתיבה, ביטוי בכתב, אסטרטגיות הלמידה, ועוד.
4. אבחון תחומי למידה ספציפיים נוספים - בדרך כלל אבחון מתמטיקה ואנגלית.

האבחון מייצר:

פרופיל מורחב של כישורי הלמידה - היכולת השפתית והחזותית, התפיסות, וניתוח הישגי הלמידה הפורמליים - קריאה כתיבה חשבון וכד' המלצות מפורטות לדרכי למידה מתקנות, ולהתאמות בחינה ברמה 1-2 לפי הגדרות משרד החינוך. נקודה זו תפורט בהמשך.

אבחון פסיכודידקטי:

נערך על ידי: פסיכולוג חינוכי. אורכו: 6-4 שעות במספר פגישות.

כולל:

1. אבחון אינטליגנציה מלא. 2. התפיסות: מבחני תפיסה חזותית ספציפיים, תפיסה חזותית - מוטורית (העתקת צורות) זיכרון לסוגיו השונים, מבחני סינון לקשב, הבחנה שמיעתית, תפיסה כמותית, רצף, ועוד מבחני תפיסה נוספים לפי התמונה שמתגלה במהלך האבחון. 3. הישגי הלמידה הפורמליים: הערכת טכניקת הקריאה, הבנת הנקרא, מרכיבי הכתיבה, ביטוי בכתב, אסטרטגיות הלמידה, ועוד. 4. התרשמות מן התפקוד הרגשי.

האבחון מייצר:

פרופיל של האינטליגנציה, פרוט התפיסות וההישגים הלימודיים הפורמליים, והתייחסות לכוחות ולקשיים הרגשיים. המלצות לתחומי העבודה הנדרשים (בדרך כלל ללא פרוט של תכנית ההוראה המתקנת), והמלצות לדרכי התאמת בחינה ברמה 3-1 לפי הגדרות משרד החינוך. ממבט על נראה כי שני האבחונים דומים באופיים ובתוצאותיהם, ואכן ישנה חפיפה לא מעטה ביניהם. אך במבט מקרוב ישנם הבדלים חשובים שעוזרים לנו להחליט באיזה מבין שני האבחונים לבחור.

ההבדלים בין האבחונים:

אבחון דידקטי נערך על ידי מורה שמומחיותה בתיקון תפקודי למידה - קריאה, כתיבה, ביטוי בכתב, אסטרטגיות למידה, ועוד. לכן הצד החזק של האבחון הדידקטי הוא ברמת הפירוט הגבוהה של תפקודי הקריאה כתיבה מתמטיקה או אנגלית המאובחנים, ובתכנית העבודה המפורטת שהוא מייצר. אבחון זה אינו מודד את רמת האינטליגנציה, ואינו מעריך את התפקוד הרגשי. אבחון פסיכודידקטי נערך על ידי פסיכולוגית חינוכית שמומחיותה לראות את תמונת הלמידה הכללית, לכן הצד החזק של אבחון זה הוא בכך שהוא מציג תמונה רחבה יותר, כולל החלק היחסי של האינטליגנציה ושל התפקוד הרגשי. רמת הניתוח של תפקודי קריאה כתיבה ומתמטיקה מעמיקה בדרך כלל פחות מאשר באבחון דידקטי. באבחון זה אין בדרך כלל המלצות עבודה מפורטות להוראה מתקנת.

התאמות בחינה:

משרד החינוך קבע נהלים לאישור התאמות בחינה לתלמידים עם לקות למידה. בבית הספר מתקיימת ועדה בית ספרית להתאמות בחינה הרשאית לאשר לתלמיד המלצות מרמה 1 ו- 2, כלומר המלצות שאינן משנות את "המהות הנלמדת של המקצוע" ומאפשרות לתלמיד לבטא את יכולתו במקצוע הנבחן למרות לקות הלמידה. (תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, הקראת שאלון בחינה, ועוד.) הועדה רשאית לאשר המלצות כאלו אם הומלצו על ידי מאבחון דידקטי או על ידי פסיכולוג חינוכי. התאמות בחינה מרמה 3 - כאלו המשנות את המהות הנלמדת של המקצוע - שמורות לתלמידים עם לקות למידה רחבה במיוחד, והן מאושרות רק על ידי ועדה מחוזית להתאמות בחינה במשרד החינוך (בחינה מותאמת או בחינה בעל פה). הועדה רשאית לאשר התאמות כאלו רק על בסיס אבחון רב מערכתי - כלומר אבחון פסיכודידקטי, או אבחון דידקטי ופסיכודידקטי משולבים, אך לא על בסיס אבחון דידקטי בלבד.

תוצרים נוספים של האבחון:

חשוב לדעת מראש האם האבחון מיועד רק לאבחון כישורי למידה, לתכנון תכנית טיפול, ולהתאמות בחינה, או שנדרשת גם החלטה אודות מסגרת החינוך המתאימה לתלמיד. אבחון פסיכודידקטי מתאים יותר להחלטה אודות מסגרת החינוך המתאימה, בהיותו מקיף יותר. האם התנהגותו של הילד ומצבו הרגשי מצביעים על כך כי תדרש אחרי האבחון גם הדרכת הורים או הדרכת מורה אודות התנהגות התלמיד, או טיפול רגשי? גם במקרה כזה עדיף אבחון פסיכודידקטי הנערך על ידי פסיכולוג.

כדאי לבצע אבחון דידקטי כאשר:

כדאי לבצע אבחון פסיכודידקטי כאשר:

התוצר העיקרי המתבקש הוא תכנית עבודה מפורטת להוראה מתקנת או לאסטרטגיות למידה.

נדרשת הבנה רחבה של מקורות הקושי (הבנה, עמדה רגשית, כישורי למידה) ותרומתם היחסית.

אין ספק לגבי יכולת ההבנה

יש ספק לגבי יכולת ההבנה

לא נראית תרומה משמעותית של העמדה הרגשית של הילד לקושי בלמידה.

לילד קשיים רגשיים או מוטיבציוניים אשר עלולים להשפיע על הלמידה. צפוי המשך טיפול בתחום הרגשי.

יש צורך בפירוט רחב של הקושי באחד מן התחומים: קריאה כתיבה הבנת הנקרא בעברית; אנגלית; מתמטיקה.

 

 

יש צורך בשיקול דעת גם אודות מסגרת החינוך המתאימה.

צפוי כי התלמיד יצטרך התאמות בחינה מרמה 1-2 בלבד, ולא בחינה מותאמת או בחינה בעל פה.

צפוי כי התלמיד יצטרך התאמות בחינה מרמה 1-3 כולל בחינה מותאמת או בחינה בעל פה.

עקרונות לעריכת אבחון למידה איכותי

איסוף חומר

טבלת הסיכום מצביעה על כך שעלינו לשער מראש מספר השערות אודות תוצאות האבחון הצפויות. כיצד ניתן לעשות זאת? אבחון הוא חלק מתהליך מתמשך של היכרות עם הילד. על מנת להחליט איזה אבחון כדאי לעשות חשוב לאסוף את מרב האינפורמציה אודות ההיסטוריה ההתפתחותית המשפחתית והחינוכית של התלמיד, ובייחוד אודות הצעדים שנערכו עד כה לטיפול בקושי. איסוף זה יכול לעזור לנו בבחירת סוג האבחון הרצוי, ולהציב את האבחון כחלק הגיוני בשרשרת הטיפול בילד. שיחת הכוון, הכוללת איסוף פרטי הקושי וההסטוריה של הטיפול בו, יכולה להיערך על ידי יועצת בית הספר או פסיכולוג בית הספר, אשר יוכל לעזור בהחלטה אודות סוג האבחון.

איכות המאבחן

אישיות המאבחן, ניסיונו ומקצועיותו חשובים במיוחד. האבחון הוא חוויה מכוננת בחיי התלמיד, וצריך להשאיר חותם חיובי עליו. חשוב לאסוף אינפורמציה אודות המאבחן מאנשים שעובדים איתו וממאובחנים קודמים שלו כדי לוודא גם את מקצועיותו וגם את איכות הקשר שהוא יוצר.

גיל התלמיד

יש מאבחנים המתמחים בתחומי גיל ספציפיים. אחרים מיומנים לטווח גילים רחב. חשוב לבדוק עם המאבחן כי הוא מומחה לתחום הגיל של ילדכם.

מסירת התוצאות

בלי קשר למקצועו של המאבחן יש לוודא שהוא עורך שיחת סיכום מקיפה עם התלמיד ועם הוריו (ביחד או לחוד, בהתאם לגיל התלמיד ולממצאים), וכי הוא מוכן לשוחח עם המורים של התלמיד על מנת להעביר את התוצאות, ולהמשיך להדריך אותם בהמשך בהתאם לצורך.

אבחון משולב

ניתן לערוך אבחון משולב על ידי מאבחן דידקטי ופסיכולוג חינוכי. כל אחד מאבחן בתחום מומחיותו, וחוות הדעת המשותפת היא אינטגרציה של הממצאים של שניהם. ניתן גם לערוך קודם אבחון דידקטי ואחר כך אבחון פסיכולוגי משלים שנועד להרחיב את התמונה האבחונית או להוסיף המלצות להתאמות בחינה מרמה 3.

אבחון אנגלית ומתמטיקה

אבחון מקצועות אלו דורש מומחיות מיוחדת. אם מטרת האבחון היא הבנה מעמיקה והצבת תכנית עבודה מפורטת באנגלית או מתמטיקה, כדאי לוודא מראש כי המאבחן הדידקטי מתמחה במקצועות אלו. אבחון דידקטי בסיסי כולל רק את מקצועות העברית. חלק מן המאבחנים הדידקטיים מתמחים גם במתמטיקה, וישנם מאבחנים דידקטיים המתמחים במיוחד באנגלית. נדירים המאבחנים הדידקטיים המאבחנים את שלושת התחומים. אם מטרת האבחון היא בייחוד למצוא מהן התאמות הבחינה הנכונות – רוב הפסיכולוגים המבצעים אבחון פסיכודידקטי כוללים בו גם פרק באנגלית ובמתמטיקה ויוכלו לייצר המלצות בחינה בכל התחומים. כדאי לברר נקודה זו מראש.

אבחון להתאמות בבחינות פסיכומטריות וללימוד במכללות ובאוניברסיטאות

כללי ההתאמות לבחינה פסיכומטרית שונים מן הכללים לבחינת בגרות. יש לבדוק אצל המאבחן אם הוא מכיר את הפרמטרים המיוחדים הללו, והאם הוא מיומן בהגשת טפסי ההתאמות לועדת הבחינות הפסיכומטריות. לכל מכללה ואוניברסיטה נהלים משלה אודות התאמות בחינה במהלך הלימודים. כדאי להתייעץ באוניברסיטה מראש איזה אבחון נדרש ומי איש המקצוע המתאים לערוך אותו.

עלות

רצוי לברר אם בית הספר יכול לספק את האבחון דרך הפסיכולוג החינוכי העובד בו או מאבחנת דידקטית הקשורה אליו דרך מרכז התמיכה הישובי (מת'י/ מתי'א). אבחונים אלו הם במסגרת השירות שנותן בית הספר ואינם בתשלום. חשוב לברר אם פסיכולוג בית הספר מבצע אבחון הכולל גם את תחומי הלמידה והתפיסה, על מנת שהאבחון יורחב ויהיה היה אבחון פסיכודידקטי. אבחונים פסיכודידקטיים להתאמות בחינה לבגרות אינם במסגרת סל השירותים ללא תשלום של השירות הפסיכולוגי חינוכי. משרד החינוך מעניק כל שנה מלגות לאבחונים אלו לתלמידים שהוריהם מתקשים לממן אבחון פרטי. אלו יכולים לפנות למורה היועצת בבית הספר, וזו תגיש בקשה למלגת אבחון למשרד החינוך. אם האבחון הוא בתחום הפרטי יהיה האבחון הפסיכודידקטי יקר מן הדידקטי, והאבחון המשולב בדרך כלל יקר משניהם. חשוב לציין כי אבחון דידקטי בסיסי כולל בדרך כלל רק את מקצועות העברית, וכי אבחון אנגלית ואבחון מתמטיקה כרוכים בתוספת מחיר. מכון עמית מספק את כל סוגי האבחונים. נשמח לענות על שאלות נוספות בפורום הפתוח באתר זה או בטלפון, פרטים נוספים בעמוד יצירת הקשר.