דן קורין

דן קורין

דן קורין פרסם עד כה 2 מאמרים באתר.

טיפול בקשב

מספר עובדות על הפרעות קשב:

  • מדובר לפי הערכה בכ 5% מן האוכלוסיה. כלומר כמה מאות אלפי אנשים בישראל, ילדים ומבוגרים כאחת.
  • לקות קשב משמעותית עשויה להשפיע על כל תחומי החיים: הלמידה, החברה, עולם הרגש, התעסוקה.
  • מצד שני ניתן לטפל בלקויות קשב. רוב הקשיים נוצרים כאשר הלקות לא מובנת, לא מטופלת, ונוצר מעגל של כשלון ודימוי  עצמי נמוך.
  •  לקות קשב היא תופעה נוירולוגית, אך במידה מסוימת היא גם תלוית סיטואציה: ככל שהסיטואציה מובנית יותר,סגורה יותר, ומונוטונית יותר, כך תבלוט הלקות ותפריע. ככל שהסיטואציה פתוחה יותר ומעניינת יותר, כך הלקות מפריעה פחות. אצל לא מעט אנשים יוצרים ויזמים מהווה לקות הקשב דווקא מנוע ליצירה והצלחה.
  • גם בעלי לקות קשב משמעותית מצליחים להתרכז בחלק מן המשימות, בדרך כלל במשימות המבוצעות מתוך מוטיבציה. כאשר האדם פועל מתוך מוטיבציה פנימית המוח פועל בצורה יעילה יותר  והשפעת הלקות יורדת.
  • אין לקות קשב אחת. יש מספר מערכות קשב: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, העברת קשב, ניהול קשב. מערכות אלו פועלות במקביל, בערוצים שונים, וכל אחד ממרכיבים אלו יכול להיות לקוי בזמן שהאחר תקין. 
  • לצד מערכות הקשב פועלות  מערכות תפקודי הניהול: תכנון, וויסות, ארגון, בקרה.. מערכות אל משפיעות גם הן על הלמידה, וקושי במערכות אלו נתפס לעיתים בטעות כקושי בקשב. נדרשת אבחנה מבדלת על מנת לאתר את מקור הקושי.
  • אבחון לקות קשב אינו פשוט: יש לאסוף נתונים אודות התפקוד בחיי היום יום ובלמידה, לערוך מבחני קשב בערוצים שונים, ולבסוף לערוך אבחון רפואי על ידי נוירולוג, פסיכיאטר, או רופא אחר שהוכשר לכך.
  • אבחון ממוחשב מודד את הקשב בצורה מדויקת יחסית, ורצוי להוסיף אותו למערכת האבחונית. אבחון ממוחשב המתרכז רק בקשב המתמשך והסלקטיבי, כמו אבחון TOVA או CONNERS, יעיל פחות מאבחון כמו BRC הכולל   את כל סוגי הקשב ואת תפקודי הניהול.
  הטיפול בקשב
 
  • טיפול בקשב צריך להיות רב מערכתי, לגעת בתחומי התפקוד השונים בהם הקושי בקשב מתבטא,  ולכלול ערוצי טיפול מגוונים. לשם כך רצוי לפנות למומחה בתחום הקשב שירכז את הטיפול.
  • רצוי להתחיל לטפל בקשב בגיל צעיר, אך ניתן לשפר תפקוד קשבי לקוי בכל גיל.
  • הטיפול בקשב צריך קודם כל לכלול אבחון, הבנה, וקבלה של הלקות.
  • חשוב שהאדם עם קושי בקשב וסביבתו – הוריו חבריו ומחנכיו – יכירו את ההשפעה של הקשב על התפקוד,  אך במקביל גם יכירו בכוחותיו האחרים התקינים והחזקים של התלמיד לקוי הקשב. עליו לצלוח את שנות לימודיו  כאדם שווה ערך לא כתלמיד כושל, ולשם כך לא מספיק להאבק בלקות, אלא חייבים למצוא את כישוריו והתעניינותו, ולטפח אותם. במקום בו התלמיד חש שהוא פועל במוטיבציה הוא גם מתרכז וגם נטען חיובית. במקום בו הלקות מרוקנת אותו, ימלאו אותו מחדש התחומים בהם הוא חזק.
  • גישה חינוכית נכונה: ליצור ללומד סביבה חינוכית תואמת ליכולתו, דרך תכנית מותאמת במסגרת החינוך, במקרים קשים גם דרך מסגרת מיוחדת, ודרך התאמות בחינה. יש לשוחח עם המחנכת, היועצת, פסיכולוגית בית הספר, על מנת לבנות תכנית אישית כזו.
  • רכישת כלים להתמודדות עם הקושי בקשב – לאחרונה אנו חווים הצלחות רבות מעבודה באימון COACHING ))   ספציפי ללקויות למידה. באימון זה מכירים את הקשיים ורוכשים כלים להתגבר ולעקוף אותם, ובמקביל מחזקים את השימוש בכוחות.
  • עבודה על תנועה: גוף מאורגן ויעיל הוא אחד הבסיסים לקשב יעיל. עבודה מוטורית כללית בבית, במגרש המשחקים, ובחוג, ויותר מכך עבודה מוטורית טיפולית בשיטות כמו שיטת רביב, אלבאום, שיווי משקל, ואחרות תורמות לשיפור הקשב.
  • תזונה: תזונה נכונה והמנעות ממזונות מעוררים, תורמת ברקע לירידה בהשפעת לקות הקשב. יש להתייעץ בתזונאית המתמחה בהפרעות קשב.
  • הומאופתיה ושיטות אלטרנטיביות אחרות: שיטות העוזרות לאיזון מערכות בגוף תורמות גם הן לירידה בהשפעת לקות הקשב, ויעילות בייחוד במקרים בהם הלקות אינה חריפה.  
  •  ביופידבק ותכנות תרגול קשב כגון AttenGo: תכניות ממוחשבות אלו מאפשרות לתרגל את יכולת הקשב ממש כמו שמתרגלים שריר, והאפקט שלהן עשוי להתקיים לזמן ארוך כיוון שהלומד מתרגל להתרכז טוב יותר ובמקביל חווה הצלחה.
  • טיפול תרופתי: במקרים בהם השיטות האחרות לא מספיקות. יש להגיע לרופא שעורך בירור נוירולוגי מקיף. היו נכונים לתהליך של ניסוי וטעיה עד לקבלת תוצאות ברורות מן הטיפול התרופתי.